האם מותר להוציא מהצוואה את היורשים הטבעיים?

מי שרוצה להדיר את בנו או יורש טבעי אחר מהצוואה, יכול לעשות זאת אבל אין רוח חכמים נוחה הימנו
במאמר זה נסקור באלו מקרים ניתן לעשות זאת לכתחילה.

הרוצה לשנות סדרי חלוקת נכסיו שלא על פי דיני הירושה שקבעה התורה (או חוק הירושה), יכול לכתוב שטר צוואה ובו יפרט כל מה שברצונו לעשות בנכסיו.

קיים דיון גדול בהלכה אם מותר  להדיר את היורשים הטבעיים מהצוואה ולהעביר את הנכסים  לאחרים או שאין רוח חכמים נוחה מכך.

השולחן ערוך (סימן רפ"ב סעיף א') פסק: "כל הנותן נכסיו לאחרים והניח היורשים, אף על פי שאין היורשים נוהגים בו כשורה, אין רוח חכמים נוחה הימנו וזכו האחרים בכל מה שנתן להם".

ומדברי השולחן ערוך עולה,  כי אין רוח חכמים נוחה להעביר את הירושה מהיורשים הטבעיים (על פי התורה) לאנשים אחרים, אך אם עשה כן, זכו האחרים בכל מה שנתן להם. מקור הדין של השולחן ערוך לא נכתב בגמרא אלא ברמב"ם הלכות נחלות.

האם כל אדם שרוצה לשנות מסדר הירושה שכתבה תורה, אין רוח חכמים נוחה הימנו? האם גם במקרה  שבו האב רוצה לתת מעט יותר מהירושה לבנו שמצוי במצוקה כלכלית, אין רוח חכמים נוחה הימנו? האם גם במקרה שבו הבן אינו הולך בדרכו, עדיף שהאב לא יוציא את בנו מהצוואה? האם גם כשהבן מכעיס את האב, יש לאב לא לשנות את סדר הירושה?

כשהבן אינו מתייחס בכבוד לאב או  כשהבן עובר על דברי תורה

השולחן ערוך כתב "כל הנותן נכסיו לאחרים והניח היורשים, אף על פי שאין היורשים נוהגים בו כשורה, אין רוח חכמים נוחה הימנו וזכו האחרים בכל מה שנתן להם".

האחרונים נחלקו בכוונת השולחן ערוך: האם אין רוח חכמים נוחה כשאין היורשים נוהגים באב כשורה? או שאין רוח חכמים נוחה כשאין היורשים נוהגים כשורה בכל דיני התורה?

  • הסמ"ע דייק בדברי השולחן ערוך שכתב "אף על פי שאין היורשים נוהגים בו כשורה", ומשמע שהשולחן ערוך דיבר על מקרה שהבן אינו נוהג באביו כשורה  אף על פי שנוהג בדרך התורה.

ומטור שכתב "שאינו נוהג כשורה" (ולא כתב שאינו נוהג בו כשורה), משמע שהדין נכתב על מקרה שאינו נוהג כשורה כלפי שמים אף על פי שנוהג כשורה באביו.

והסיק הסמ"ע ששני הפירושים אמת, ולכן גם אם אינו נוהג כשורה באביו וגם אם אינו נוהג כשורה כלפי שמים, אין רוח חכמים נוחה לשנות מסדרי הירושה.

  • החתם סופר תמה איך אפשר שאינו נוהג כשורה באביו ונקרא נוהג כשורה בשאר דברים? הרי כל מי שאינו נוהג כשורה באביו, אינו נוהג כשורה גם כלפי שמים?

ולכן העמיד החתם סופר שמדובר בשאר יורשים.

  • המהר"ם שיק כתב לחלק בסוגי העבירות, ואם הבן עבר על דבר תורה אין זה סיבה להדירו מהצוואה, משום שאולי יהיו לו ילדים כשרים, אך אם הוא מחלל שבת בפהרסיה או אפיקורוס  מותר להדירו ואין שייך הטעם שאולי יוולד לו זרע כשר.

גם האגרות משה כתב שאם הוא בן מוסר, מותר להדירו מהצוואה שהרי מותר לאבד ממונו של המוסר, והסתפק מה יהיה הדין במומר לתיאבון.

האם ההלכה נאמרה גם כשהוא נותן את נכסיו מחיים?

האחרונים דנו אם כל ההלכה נאמרה רק במצווה להעביר את הירושה לאחר מותו או גם כשהוא מצווה לתת את הנכסים מחיים?

  • יש דעות שפסקו (לבוש, שד"ח ועוד) שכל האיסור הוא רק אם מצווה להעביר  את הירושה לאחר מותו אבל אם מצווה לתת  את הנכסים מחיים, אין שום מניעה לעשות זאת, וכמו שמצינו בתורה שאברהם נתן את כל רכושו ליצחק.
  • החתם סופר כתב שאף הנותן את גוף הנכסים מהיום ופירות לאחר מיתה, הרי זה בכלל מתנת בריא ומותר, אך מדברי כמה אחרונים נראה שכל שאינו נותן גוף ופירות מהיום, הרי זה כלאחר מיתה.

נכסים העומדים להוצאה

המנחת יצחק כתב שאין רוח חכמים נוחה הימנו רק בנכסים שמדרך העולם עומדים לנחלה, אבל בנכסים שדרך העולם להוציאם אין איסור, ומדברי כמה אחרונים משמע שבקרקעות יש להחמיר יותר מנכסי מטלטלים.

האם ההלכה רק בבנים או בכל יורשים?

מדברי הטור נראה שאין רוח חכמים נוחה הימנו רק אם נותן לאחרים על חשבון הבנים שלו אבל אם אין לו בנים אלא יורשים אחרים ורוצה להדיר את היורשים האלו מהירושה, אין איסור. אך מדברי השולחן ערוך משמע שאין לחלק בין יורשים לבנים.

הדרה חלקית הנכסים

האחרונים נחלקו אם אין רוח חכמים נוחה רק כשהוא מדיר לגמרי את הבן מהירושה או גם כשהוא ממעט מהבן את חלקו בירושה?

  • יש שכתבו להתיר אם לא עוקר את הירושה לגמרי אלא מעביר מקצת הירושה מיורש ליורש (ומדברי כנסת הגדולה משמע שעדיין יש מידת חסידות לא לעשות כן אך יש שכתבו בדעתו שאך מידת חסידות אין כאן), ורק אם עוקר את הירושה לגמרי אין רוח חכמים נוחה הימנו.
  • חלק מהפוסקים סוברים שאפילו להעביר מקצת הירושה אסור.

משרד טוענים רבניים אברמוב- בושריאן מתמחה בתחום של כתיבת צוואות, ויוכל לתת לכם סיוע מקצועי על מנת להשיג את התוצאה הטובה ביותר.

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
×

שלום

צור קשר איתנו כאן או שלח מייל ל: office.toenrabani@gmail.com

× שלום ! כיצד נוכל לעזור לך?