מהו גישור?
גישור הוא הליך פתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, בעזרת מגשר, בדרך של הדברות ישירה ובהסכמה בין הצדדים המעורבים בסכסוך. במסגרת הליך הגישור, המגשר לומד את המחלוקת בין הצדדים, ומנסים למצוא 'גשר' לפתרון המחלוקת לשביעות רצון כל הצדדים.
הליך הגישור כולו נעשה בהסכמת הצדדים, וכל צד רשאי לפרוש ולעזוב את ההליך.
מה ההבל בין הליך גישור לבוררות?
גם בוררות וגם גישור הם הליכים ליישוב סכסוכים. עם זאת, יש הבדל מהותי ביניהם. הליך בוררות דומה במהותו להליך המתנהל בפני שופט. בהליך שיפוטי מביאים הצדדים את הסכסוך בפני שופט שיכריע ביניהם, וכך גם בהליך בוררות – הצדדים מביאים את הסכסוך בפני בורר שיכריע ביניהם. בהליך גישור, לעומת זאת, המגשר אינו בעל סמכות להכריע בסכסוך. תפקיד המגשר הוא להביא את הצדדים להסכמה על פתרון לסכסוך.
בהליך בוררות ההכרעה מתקבלת על ידי הבורר והצדדים חייבים לקבלה. לעומת זאת, בהליך גישור אין למגשר סמכות הכרעה. המגשר פועל להבאת הצדדים להסדר המוסכם עליהם. הצדדים הם שקובעים את ההסדר.
קיים גם הבדל בחובה של הצדדים להשתתף בהליך. מרגע שצד הסכים להעביר את ההליך לבוררות הוא אינו יכול לחזור בו מהסכמתו. בגישור לעומת זאת, תמיד קיימת האפשרות לעזוב את ההליך.
הליך בוררות דומה להליך שיפוטי ולכן אסור לבורר להיפגש עם אחד הצדדים בנפרד. הליך גישור לעומת זאת, האפשרות של המגשר להיפגש עם הצדדים בנפרד היא מאבני היסוד של ההליך.
גישור בתביעות גירושין
יש להבחין בין גישור למטרת שלום בית והחזרת חיי הנישואין לקדמותם, לבין הליך גישור משפטי שנועד לגשר בין הצדדים בכל הנושאים המשפטיים הנוגעים להליך הגירושין.
בשנת 2016 נכנס לתוקפו חוק גישור חובה ("חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014") שמטרתו המוצהרת היא לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד.
על פי הוראות החוק, אדם אשר מעוניין להגיש תביעה הנוגעת בסכסוך משפחתי, לא יכול לפנות ישירות לבית המשפט או לבית הדין הדתי אלא להתחיל עם הגשת בקשה ליישוב הסכסוך.
בקשה זו, המנוסחת באופן בסיסי ביותר, מוגשת לערכאה השיפוטית ומופנית ליחידת הסיוע אשר ליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי. מכאן מתחיל תהליך של ארבע פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) אשר אם בסופן לא נוצרה הסכמה בין הצדדים, הסכסוך עובר להתדיינות בערכאות. חשוב להדגיש כי הצדדים אינם מחויבים לפנות להליכי גישור בתום הפגישות שכן גישור הוא הליך וולונטרי.
פגישות גישור בין הצדדים
הליך הגישור מונה ארבע פגישות ביחידת הסיוע, במהלכן הם אמורים לקבל מידע אודות הליכים משפטיים בסכסוכים משפחתיים והשלכותיהם, תוך התייחסות למקרה הספציפי העומד על הפרק. ככל שהצדדים הם הורים לילדים יימסר מידע בנוגע לעיקרון טובת הילד.
במהלך הפגישות הצדדים ישמעו על האפשרות ליישב את הסכסוך המשפחתי בדרך של הסכמה כדוגמת גישור, טיפול זוגי/משפחתי, גירושין בשיתוף פעולה או באמצעות המשך ביחידת הסיוע. על מנת לשמור על תהליך יעיל ונקי, שני הצדדים אינם רשאים ברמה העקרונית לפעול בהליכים משפטיים במקביל לפגישות.
בשנת 2017 נרשמה ירידה של כ-60% במספר תביעות הגירושין בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט למשפחה. מסתבר שחוק גישור חובה תרם לכך שבני זוג הרוצים בפרידה יכולים לעשות זאת תוך גישור והסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט.
תביעת גירושין או הליך גישור?
אם החלטתם להתגרש, אחת מההחלטות החשובות שאתם צריכים לקבל היא, אם אתם רוצים להתגרש בהליך של תביעת גירושין או בהליך של גישור (בשביל טנגו צריך שניים!! אם אתם בוחרים בדרך של גישור- גם בן זוגכם צריך לשתף פעולה).
במקרים רבים הצדדים לא בשלים לקבל החלטה מושכלת, והם שרויים בתוך סערת רגשות עזה שמונעת מהם לקבל החלטה רציונלית, אך חשוב לדעת כי לכל בחירה יש תוצאה.
יתרונותיו של הליך הגישור על תביעה משפטית
- הליך הגישור קצר יותר מהליך של
תביעה משפטית. אם אתם תגישו תביעה בבית דין או בבית משפט, ייקבע לכם תאריך לדיון מספר חודשים קדימה, והפרשי הזמן בין דיון לדיון ארוכים. לעומת זאת, בהליך של גישור ניתן לסיים את ההליך במהירות (כמובן, שזה תלוי גם בצדדים) ולכן כל התהליך הוא הרבה יותר קצר. - כפועל יוצא מהנ"ל, הליך הגישור זול יותר מהליך של תביעה משפטית. אם אתם פונים להליך של תביעה משפטית, אתם תיאלצו לשלם לעורך דין או לטוען רבני על הייצוג והדיונים, ופעמים רבות תיאלצו לשלם גם על הערעור. בהליך של גישור תיאלצו להיפרד רק מעלות המגשר (חשוב לקבל גם ייעוץ משפטי בתשלום מטוען רבני או עורך דין, אך עלות הייעוץ יותר זולה מייצוג תיק בבית דין או בבית משפט).
- את תאריכי הדיון לגישור אתם קובעים יחד עם המגשר ועם בן זוגכם, ואת תאריך הדיון בבית המשפט או בבית הדין קובעת מזכירות בית הדין.
ניתן לבקש לשנות את מועד הדיון בבית הדין או בבית המשפט, אך מדובר בפרוצדורה שלא קיימת בגישור. - הליך תביעה משפטית הוא מאוד אמוציונלי, ומטבע הדברים הוא מוציא מהצדדים את כל הצדדים הפחות יפים שקיימים בהם. בהליך המתנהל בין כותלי בית המשפט ובית הדין, נדרשים הצדדים להצדיק את הגירושין ולציין בפני הדיינים והשופטים את עילות הגירושין.
במקרים מסוימים, נאלצים הצדדים אף לשקר במהלך הדיון, ומתפתח כדור שלג של שנאה ונקמה, הגורר את הצדדים למחוזות שלא תכננו להגיע אליהם.
בהליך הגישור מתמקדים יותר בנקודות המשותפות ובהסכמות אליהם ניתן להגיע, ולכן התהליך הרבה יותר קל ופחות אמוציונלי.
עם כל זאת, ניתן לציין כמה חסרונות להליך הגישור
- בהליך של תביעה משפטית, כל צד מקבל את מה שהוא יכול להשיג (בהתאם למה שמגיע לו, ולפי איכות הייצוג שהוא מקבל), ואילו בהליך של גישור נדרשים הצדדים להגיע לפשרות, וייתכן שצד אחד מוותר על חלקו ויקבל פחות ממה שהוא היה יכול לקבל בבית הדין או בבית המשפט.
כדי למנוע מצב זה, כדאי לקבל ליווי חיצוני מטוען רבני או עורך דין, ובלבד שגם העורך דין או הטוען רבני יהיה מחויבים להליך הגישור.
- הליך של תביעה משפטית הוא הליך כל כך ארוך וקשה, שיש לו השפעה עתידית על הקשר בנישואין השניים.
בגלל שהליך של תביעה משפטית הוא אמוציונלי ויקשה מבחינה רגשית, הוא משאיר צלקת קשה על המתגרשים, ומהווה תזכורת תמידית במהלך הנישואים השניים להימנע מלעבור את התהליך הזה פעם נוספת.
