7

בוררות – מתי וכיצד היא תוכל לעזור לך

מהי בוררות?

בוררות נעשית בין שני צדדים (או יותר), שיש ביניהם מחלוקת, והצדדים מעוניינים שהבורר יכריע בה. ככלל, כל הצדדים צריכים להסכים להליך הבוררות אך לאחר שהם נתנו את הסכמתם לבוררות, הצדדים מחויבים לקבל את פסיקת הבורר.

כאשר בעלי הדין מסכימים ביניהם על מינוי בורר, אם זה אחד או שניים, תוקף פסק דינם של בוררים אלו כפסק דין של בית דין הדנים אדם בעל כורחו.

תוקף הבוררות

הסמכות החוקית להליך בוררות הוא מכוח 'חוק הבוררות'. חוק הבוררות בצורתו הנוכחית נחקק במדינת ישראל בשנת 1968, חוק זה קיבע את ניהול הליכי הבוררות, תוקף הסכם הבוררות, מהלך הבוררות, מינוי והעברת הבורר מתפקידו וכדומה.

הליך הבוררות  מוכר גם בהלכה בצורות שונות, והמפורסם שבהם: הוא זבל"א- זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחר, ושניהם בוררים  להם את הדיין  השלישי.

 

דרך מינוי בורר

הצדדים לבוררות צריכים להסכים על זהות הבורר, ולחתום על כתב בוררות המסמיך את הבורר להכריע בין הצדדים.

במקרה של אי- הסכמה בין הצדדים בנוגע לזהות הבורר, ניתן למנות אדם ניטרלי, שיקבע את זהות הבורר.

תפקיד הבורר

תפקיד הבורר להכריע בסכסוך בין הצדדים – בדיוק כמו שופט בבית המשפט. הבורר אינו מגשר. תפקידו אינו לגשר בין הצדדים, אלא להכריע ביניהם – אלא אם הצדדים הסמיכו את הבורר לנסות ולגשר ביניהם (דבר שעלול להתברר כבעייתי, במקרה בו הגישור לא יצלח והצדדים לא יגיעו להסכמה).

מה ההבדל בין שופט לבין בורר?

לבית משפט  סמכות לדון ולשפוט מכוח 'חוק השפיטה-1984' אשר קבע את הסמכות העניינית  והמקומית של כל ערכאה,  ואילו הבורר יונק את סמכותו מכוח הסכמת הצדדים בעת החתימה על הסכם הבוררות.  מקור הסמכות  יוצרת את ההבדלים הבאים:

  • השופט יכול לשפוט את הצדדים ללא הסכמת הצדדים ובעל כורחם (בתחום בו החוק מקנה לו את הסמכות לכך), והבורר יכול לדון רק אם כל הצדדים נתנו את הסכמתם לכך.
  • אם אחד מהצדדים לא מופיע בפני בית המשפט יכול השופט להטיל עונשי מאסר וקנסות (בהתאם לפקודת ביזיון בית המשפט) אך לבורר אין את הסמכות החוקית לאסור או לקנוס מעבר להסכמת הצדדים.

         כמו כן, בית המשפט רשאי להטיל את העונשים הקבועים בחוק על עדים שלא מתייצבים בבית המשפט (בהתאם לסעיף 5 לפקודת ביזיון בית             המשפט).

  • בית המשפט חייב לשפוט את הצדדים (בתחומים בהם יש לבית המשפט סמכות ) אך לבורר יש שיקול דעת לבחור  אם הוא רוצה להיות בורר או לא.
  • השופט מוסמך לפסוק רק על פי החוק היבש ולבורר יש מגוון רחב יותר של אפשרויות שפיטה כמו פסיקה על פי הנורמות הנהוגות בשוק.
  • חוק הבוררות קובע כי לא ניתן לערער על שיקול דעתו של הבורר או על טעות במסגרת פסק הבוררות אלא ניתן לערער רק אם הליך הבוררות לא היה תקין. התערבות בית המשפט תיעשה אך ורק בבחינת תקינותו הבסיסית של הליך הבוררות, ועל פי הפרמטרים שנקבעו בחוק. כך למשל, ישמשו כעילות לביטול פסק הבוררות: מינוי בורר שלא כדין, אי שמירת הבורר על כללי הצדק הטבעי וכגון שההליך התקיים ללא נוכחות הצדדים או מבלי שתהיה להם האפשרות להגיב, וכדומה.

האם בתי הדין משמשים כבוררים או דיינים?

בתי הדין האזוריים הם חלק ממערכת המשפט הישראלית אך הסמכות המשפטית מוגבלת לנושאים ספציפיים בלבד.

הסמכות המשפטית נקבעה בחוק שיפוט בתי הדין הרבניים ומעמד הדיינים מוסדר באמצעות חוק הדיינים.

ניתן לחלק את סמכויות השיפוט של בתי הדין לשלושה תחומים עיקריים:

  • גירושין– לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט בלעדית בנושאי גירושין ונישואין (רק לבית הדין, ולא לבית המשפט, יש סמכות להכיר בנישואין ובגירושין). בנוסף, לבתי הדין סמכויות שיפוט גם בנושאים שנכרכו לתביעות גירושין, כגון: חלוקת רכוש, הסדרי שהות, מזונות, משמורת ועוד, וזאת בתנאי שהתביעה בנושאים אלו הוגשה טרם הגשת תביעה דומה בבית משפט לענייני משפחה, על ידי אחד הצדדים.
  • ירושה– לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט בנושאי צוואות וירושות, ובלבד שהתקבלה הסכמה מכל הצדדים.
  • דיני ממונות– לבתי הדין הרבניים אין סמכות שיפוט  בדיני ממונות, ובג"ץ אסר על בתי הדין הרבניים (הממשלתיים) לדון ולשפוט בדיני ממונות, גם אם התביעה הוגשה בבית הדין בהסכמת כל הצדדים.

בתי דין פרטיים

מי שחפץ לדון על פי הפסיקה היהודית והמשפט העברי, יכול להגיש תביעה באחד מבתי הדין הפרטיים הפזורים בארץ בהתאם לחוק הבוררות-1968, ובתנאי שכל הצדדים יחתמו על הסכם בוררות כמפורט לעיל.

כיום, פריסת בתי הדין הפרטיים רחבה, וניתן להגיש תביעה ליישוב סכסוך כמעט בכל עיר בארץ, בעלות נמוכה של תשלום אגרה. 

. להליך הבוררות מספר יתרונות על-פני ניהול הליך בבית המשפט:                                                                                                                        

על פי ההלכה היהודית נדרש כל יהודי לברר את תביעותיו בבית דין יהודי שדן על פי חוקי התורה. ההלכה רואה בפניה לערכאות אחרות הרמת יד כנגד תורת משה,  ואף אפשר להטיל סנקציות על מי שעושה כן.

מלבד החובה ההלכתית לפנות לבית דין, יש יתרונות נוספים  בהליך של בוררות:

  1.  הצדדים מסכימים על זהות הבורר זהו יתרון משמעותי על-פני בית המשפט
    2. מידת ההשקעה: הבורר ישקיע כמה שנדרש מזמנו וממרצו, על מנת לשמוע את הצדדים לבוררות ולהכריע ביניהם.
    3. המחיר והזמן: הצדדים יכולים לנהל את הליך הבוררות במהירות וביעילות – וכך לקבל הכרעה במהירות הרבה יותר גבוהה מאשר בבית המשפט – ובמחיר יותר נמוך
    4. פרטיות/סודיות: הליכים בבית המשפט מתנהלים בדלתיים פתוחות, דהיינו: כל הפרטים פתוחים לציבור. לעומת זאת, הבוררות מתנהלת דלתיים סגורות, במשרדו של הבורר – ולציבור אין גישה לחומרים בתיק.
    5. גמישות מחשבתית: שופטי בית המשפט מחוייבים לשפוט על-פי החוק היבש. לעומת זאת, בבוררות הצדדים יכולים לקבוע, כי הבורר לא יהיה מחויב לפסוק בהתאם לחוק המהותי.
    6. גמישות פרוצדורלית: הבורר פטור מכללי הראיות ומכללי הפרוצדורה הנהוגים בבתי המשפט. הדבר מאפשר לבורר לרדת לחקר האמת, באופן שבית המשפט הרבה פעמים לא יכול.

משרד טוענים רבניים אברמוב- בושריאן מתמחה בתחום הבוררות, ויוכל לתת לכם שירותי בוררות מקצועיים ודיסקרטיים.

 

 

 

 

 

 

 

 

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×

שלום

צור קשר איתנו כאן או שלח מייל ל: office.toenrabani@gmail.com

× שלום ! כיצד נוכל לעזור לך?