מתי בית הדין הרבני מחייב את הבעל לשלם מזונות אישה?

רוב הזוגות הנישאים לא באמת מבינים מה כתוב בכתובה, ומהן ההתחייבויות הנגזרות מהמסמך הכתוב בארמית עתיקה, אך בפועל יש לכתובה השלכות כלכליות משמעותיות על התא המשפחתי. אחת מההתחייבויות שהבעל מתחייב לאישה בכתובה הן מזונות אישה. במקרים מסוימים, כאשר הבעל או האישה עוזבים את הבית המשותף, הבעל מחויב לשלם לאשתו מזונות אישה. באילו מקרים יפסקו הדיינים מזונות אישה ובאילו מקרים יסרבו? כל הפרטים בכתבה הבאה.

מסמך הכתובה הוא למעשה מסמך המעגן את התחייבות הבעל כלפי אשתו, במהלך כל חיי הנישואין וגם לאחר פטירתו. אחד מהסעיפים  בכתובה כולל התחייבות שהבעל מתחייב כלפי האישה לפרנס אותה למשך כל חיי הנישואין. על פי הכתובה, גם לאחר פטירתו של הבעל, אשתו תהיה זכאית למזונות מהירושה מאחר ועל פי ההלכה היא אינה זכאית לחצי מהירושה.

האם מזונות אישה הם הסכום שמציינים בחתימת הכתובה?

לא, אפשר לומר שבכתובה יש שתי התחייבויות, יש סכום אחד אותו הבעל נוקב שישלם לאשתו במקרה גירושין, ובחלק השני יש התייחסות למזונות אישה, "כסותה ועונתה" כלומר התחייבות לדאוג לפרנסתה של האישה במשך חיי הנישואין, ואף לאחר פטירתו. יש לציין, שהכתובה כוללת התחייבויות נוספות מלבד דמי הכתובה ומזונות האישה.

מהם מזונות אישה?

מזונות אישה הם תשלום עבור כל הצרכים היומיומיים של האישה בכל תחום, ממזון ועד כסות כלומר לבוש, תמרוקים, טיפוח וכדומה. גובה המזונות המגיעים לאישה נקבעים בבית הדין. שיעור המזונות לא נקבע רק על פי הצרכים הבסיסיים אלא מותאם לרמת החיים שבני הזוג היו חיים בה. זה יכול להיות גם הנעלה, ביגוד, בילויים וכל הוצאה אחרת לה הורגלה האישה במהלך חיי הנישואין. 

מתי יפסקו הדיינים מזונות לאישה?

באופן עקרוני, בכל מקרה בו בני הזוג פרודים והאשמה בפרידה לא מוטלת על האישה, הבעל יחויב במזונות אישה, אבל  נושא מזונות האישה הוא נושא מורכב, וכל מקרה נדון לגופו. הדינים לגבי החיוב הם מאוד עדינים ומשתנים ממקרה למקרה. יש מספר כללי אצבע לפיהם ניתן לקבוע אם ייפסקו מזונות אישה או לא, אבל חשוב להבין שהדברים יכולים להשתנות כי ההחלטה נתונה לשיקול דעתם של דיינים שונים המצדדים בהלכות שונות.

כללי אצבע למזונות אישה: הכללים הבסיסיים הם פשוטים. אם הבעל עוזב את האישה מסיבה לא מוצדקת, למשל עובר לגור עם אישה אחרת, הוא צריך לשלם מזונות לאישה עד לגירושים. באותה מידה אם האישה מחליטה לעזוב את הבית מסיבה לא מוצדקת, כמו למשל עוברת לגור עם  גבר אחר או סתם כי בא לה לעזוב את הבית, הבעל לא חייב לשלם לה מזונות אישה.

אם האישה עזבה את הבית אבל יש לה סיבה מוצדקת (הלכתית) כמו טענה לאלימות הבעל  או להתנהגות לא מקובלת, היא זכאית למזונות אישה, למרות שהיא יזמה את הפירוד.

בפועל, כל פרט בסיפור יכול לסבך את החיוב יותר. נניח והאישה עזבה את הבית מסיבה מוצדקת והיא זכאית למזונות אישה על פי דין, אבל היא אומרת במעמד הדיון שהיא לא מוכנה לגור יותר עם בעלה, לא מוכנה לשלום בית  ורוצה להתגרש. לא בטוח שהדיינים יפסקו שהיא זכאית למזונות אישה.

בסיטואציה כזו יש מחלוקת בבית הדין. יש פוסקים שמצדדים ואומרים שעדיין מגיע לה מזונות, כי היא לא סתם עזבה את הבית. יש פוסקים אחרים, המפורסם בהם הוא הרב עובדיה יוסף, שמתנגד לתשלום ולדעתו לא מגיע לה מזונות. הפסיקה תהייה על פי זהות הדיין, לכן חשוב להגיע מוכנות לדיון ולדעת כי כל משפט שהאישה תגיד יכול לשנות את התמונה. באופן כללי, עדיף לא להגיד שהיא לא רוצה בשום שלב לחזור לבעלה אלא להתגרש.

אם בית הדין יתרשם שהאישה היא הגורם לפרידה, הוא יפטור את הבעל ממזונות אישה

מעוכבת מחמתו: במקרים רבים מזונות אישה יפסקו כאמצעי לחץ וענישה על סרבן גט, כדי להבהיר לו שסרבנות תפגע בכיסו. אם הוטל חיוב גט על הבעל או שהצדדים הגיעו להסכם גירושין והבעל נותן את הגט לאשתו, עשויים הדיינים להטיל עליו מזונות אישה גבוהים, כדי לזרז את מתן הגט.

הכינוי ההלכתי של מזונות אלו: "מזונות מעוכבת מחמתו".

מזונות אלמנה: על פי חוקי מדינת ישראל, האישה זכאית למחצית מנכסי בעלה, אך על פי ההלכה אישה לא יורשת את בעלה כלל. אף שעל פי ההלכה האישה לא יורשת את בעלה, היא זכאית למזונות אישה כדי להבטיח את רווחתה הכלכלית אף לאחר מיתת בעלה.

האלמנה זכאית לקבל מעיזבון בעלה דמי מזונות חודשיים, ולהמשיך לגור בדירה בה התגוררה עם בעלה עד לסוף ימי חייה, ובכך מבטיחה האישה את מחייתה עד לסוף ימי חייה.

מאיזה שלב האישה זכאית לקבל מזונות?

האישה זכאית למזונות אישה משעת התביעה. לא ניתן לקבל מזונות אישה רטרואקטיבית, לכן חשוב להגיש את הבקשה בזמן ולא בדיעבד. במקרים מסוימים מאוד, בהם האישה מצליחה לשכנע את בית הדין שהיא לא תבעה בגלל אי ידיעה או סיבה טובה אחרת, יפסקו לה מזונות רטרואקטיבית.

אם נפסק לשלם מזונות אישה והבעל לא מעביר את הכסף, מה אפשר לעשות?

מזונות אישה נידונים בדרך כלל בבתי הדין הרבניים. אם בית הדין פסק על הבעל מזונות אישה, והבעל מסרב לשלם את המזונות, יכולה האישה לפנות להוצאה לפועל או לביטוח לאומי.  המוסד לביטוח לאומי משלם לאישה את הסכום שנקבע בפסק הדין או הסכום שנקבע בתקנות הביטוח הלאומי- לפי הנמוך מביניהם. 

חשוב לזכור כי נקיטת הליכי הוצאה לפועל אינם יכולים להתרחש במקביל לקבלת דמי מזונות מהביטוח הלאומי. אישה הגובה את מזונותיה דרך הוצאה לפועל נדרשת לחתום על תצהיר לפיו אינה גובה את מזונותיה דרך המוסד לביטוח לאומי. אם אישה נוקטת הליכי הוצאה לפועל נגד החייב, יופסק תשלום קצבת המזונות (אלא אם כן מדובר בהליכי הוצאה לפועל לצורך גביית ההפרשים מן החייב).

לסיכום: מזונות אישה הם זכות הלכתית הנקבעת בכתובה, ויכולים לספק סיוע כלכלי לאישה בתקופה של הליך הגירושין. פסיקת הדיינים בנושא תלויה בנטייתו האישית של כל דיין ודיין, לכן מומלץ להיעזר בטוען רבני המכיר את בתי הדין ואת דרך ההתנהלות הנכונה בהם.

משרד טוענים רבניים אברמוב- בושריאן מתמחה בתחום של מזונות אישה, ויוכל לתת לכם סיוע מקצועי על מנת להשיג את התוצאה הטובה ביותר.

שתף מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

×

שלום

צור קשר איתנו כאן או שלח מייל ל: office.toenrabani@gmail.com

× שלום ! כיצד נוכל לעזור לך?