נאלצנו לדחות חתונה בגלל המלחמה ואולם האירועים לא מוכן להחזיר לנו את המקדמה

שאלה:

נאלצנו לדחות חתונה בגלל המלחמה ואולם האירועים לא מוכן להחזיר לנו את המקדמה.

סגרנו עם אולם בשביל החתונה שלנו לשבוע שאחרי שמחת תורה, אולם בגלל המלחמה לא יכולנו לקיים את האירוע באולם, כי לא היה שם מרחב מוגן, ופיקוד העורף קבע שצריך מרחב מוגן.
כמו כן, פיקוד העורף אסר בשעתו אירועים מעל 50 איש.
שילמנו מקדמה לאולם, והם לא מוכנים להחזיר לנו. האם הם חייבים להחזיר?

 

תשובה:

תשובה מתוך קובץ מנחת שלום:
אם לא שילמו, ברור שלא צריך לשלם. ואם שילמו דמי קדימה, יש צדדים לומר שיכולים להשאיר את הכסף אצלם, ויש צדדים לומר שצריך להחזיר את הכסף, ומ"מ אף אם יכולים להשאיר את הכסף אצלם, מועיל בזה תפיסה, ולכן באופן שנתנו צ'קים מראש, יכולים לבטל את הצ'קים.

הרחבת התשובה:

נפל הבית
שו"ע סימן שי"ב סי"ז, נפל הבית מנכה המשכיר מדמי השכירות את הזמן שנפל הבית. והביאור בזה, כיון שהמשכיר לא סיפק לו את מה שסוכם עמו. ואף שזה באונס, סוף סוף לא קיבל השוכר את הדירה מהזמן שנפל הבית.

ביאור החילוק בין שוכר ללוקח
והקשה החזו"א (ב"ק כ"ג י') מאי שנא שוכר מלוקח, והרי לוקח אף אם יהיה אונס, נאמר לו נסתחפה שדך, ומדוע לא נאמר כן אף לשוכר. ומתרץ, שהרי זה כמו שמראש שכר עד הזמן שהבית יפול, וכאילו היה תנאי מראש שהשכירות תשולם רק אם תהיה דירה הראויה לדור.
יש לציין שהחזו"א שם מביא שיטות הראשונים, שבנפל הבית כיון ששכירות ליומא ממכר, השוכר מפסיד, והוא כמו מכר. אלא שמביא שיש ראשונים שחלקו, וכן פסק השו"ע, וע"ז שואל ומתרץ את הנ"ל. הרעיון בתרוצו של החזו"א הוא, שהמשכיר מחוייב להעמיד את הבית לשוכר, ולא כמו מכר, וזה אף לשיטות ששכירות ליומא ממכר, בלא להכנס לזה ששיטת הש"ך ששכירות ממכר היא רק לגבי אונאה.

האם כשאי אפשר לדור בבית נחשב כנפל הבית
והנה יש לחקור האם נפל הבית הוא דוקא כשהבית נפל ממש, או אפילו אם לא שייך לדור בבית, וכגון ששודדים נעלו את הבית. ומצינו בנתה"מ (סימן ש"י סק"ב) שכתב שנחשב כנפל הבית, ומזלא דמשכיר גרם, כיון שלא שייך לדור בבית, ורק אם השודדים גרים יחד עם השוכר בבית, ומקשים עליו את המגורים, בזה אמרינן מזלא דשוכר גרם, וצריך לשלם את כל השכירות.
אמנם המחנה אפרים (שכירות ו') כתב לחלוק על הנתיבות, שכל זמן שהבית קיים יכול המשכיר לומר לשוכר הא ביתי קמך, ואפילו שאי אפשר לדור בבית, ורק כשהבית נפל מנכה המשכיר מהשכירות. והסברא הפשוטה לכאו' היא כנתה"מ.
לאור זה נהגו בתי דינים לפסוק בכל מיני מקרים, וכגון מה שהיה בר"ה שאנשים שכרו דירות בירושלים, והיו עכברים בדירה, ועזבו את הדירה קודם החג, שנחשב כנפל הבית, כיון שסוף סוף לא היה שייך לדור בבית, וכמובן שצריך לדון כל מקרה לגופו לפי ראות עיני הדיין. ואם גרו בדירה אבל בחדר אחד לא היה שייך לדור, וכגון שהיה שם נזילה, הרי חדר זה כאילו נפל, ומורידים דמי השכירות על החדר הזה. ואמנם אם כבר שילם יהיה קשה להוציא ממון, כיון שיוכל אולי לומר קים לי כמחנ"א, אבל אם לא שילם, יכול לא לשלם על זה. כמ"כ בקיץ כששכרו דירות ולא היה מזגן מנכים לפי ראות עיני הדיין ע"פ הנ"ל, שזה גם נחשב כנפל הבית מבחי' מסויימת שלא שייך לדור.

הדין במכת מדינה
הרמ"א שם בסימן שי"ב, כתב דה"ה במכת מדינה אם נשרף כל העיר, מנכה לו מן השכירות, והיינו שנחשב מזל המשכיר, ומחזיר לשוכר את דמי השכירות מכאן ואילך. ולכאו' מקשים הסמ"ע והנתה"מ, הרי גם אם נשרף בית זה לחוד אמרינן שמזלא דמשכיר הוא, ומדוע צריך שישרף כל העיר.
ומבארים הסמ"ע והנתיבות (סקי"ג) שבנפל הבית המשכיר יכול לומר קים לי ולהשאיר את דמי השכירות אצלו, והטעם כיון שמצינו ברמ"א בסימן של"ד שמביא חולקים באופן של אונס של השוכר, וכתב שהמוחזק יכול לומר קים לי, ולכן אף כאן בנפל הבית יהיה אפשר לומר קים לי, ולהשאיר את דמי השכירות אצלו. ובאמת הוא חידוש, שהיה מקום לחלק בין מת השוכר שהבית קיים, לנפל הבית שהמשכיר לא העמיד לו מקום לדור, עכ"פ כך סוברים הסמ"ע והנתיבות, ולכן לדינא בנפל הבית, וכ"ש באופן ששודדים נעלו את הבית, אם שילם מראש יהיה קשה להוציא מהמשכיר.
וכותב שם הנתיבות שזה דוקא באופן שהמשכיר התנה את דמי הקדימה כתנאי לשכירות. ומוסיף הנתיבות, שבמכת מדינה שנשרף כל העיר, בזה לכו"ע מחזיר המשכיר דמי השכירות. והביאור בזה נראה, שבנפל הבית אפשר לומר שזה מזלא דשוכר, שאירע בזמן ששכר, שהרי רק בית זה נפל, אבל בנשרף כל העיר הרי כל הבתים נשרפו, ולכן מנכה המשכיר מדמי השכירות.
אמנם כתב המחנה אפרים (שכירות ז'), וביאר דבריו בשו"ת מהרש"ם (ח"ב סימן קצ"ט), שכל זה דוקא במכת מדינה שהוא על המשכיר, כגון שגזרו שלא להשכיר בתים, אבל אם זה מכת מדינה גם על המשכיר וגם על השוכר, כגון מגיפה ל"ע, בזה אומרים קים לי אף במכת מדינה, והמשכיר לא צריך להחזיר את דמי הקדימה שקיבל בעבור השכירות. אמנם המנחת פתים (סימן שכ"א) חלק וסבר שבמכת מדינה חייב המשכיר להחזיר את דמי השכירות שקיבל, ואף שזה מכת מדינה בין על המשכיר ובין על השוכר.

הכרעה בנד"ד
בנד"ד הרי אסור לעשות חתונות, והוא איסור חמור בין על בעלי האולמות לסגור את האולמות ולא לאפשר קיום שמחות בהם, וגם על האנשים המזמינים שלא לעשות חתונות. ולכן יהיה תלוי בהנ"ל, אם בעלי האולם יוכלו להחזיק אצלם את דמי הקדימה או להחזירם. ויצא לנו, א. שבנפל הבית הכרעת הרמ"א לנכות את הדמים. ב. שיטת הנתיבות שכשאי אפשר להכנס נחשב נפל הבית. ג. ואף שבנפל הבית אפשר לנתיבות לומר קים לי, אבל כאן זה מכת מדינה. אמנם במכת מדינה שהוא מזל של השוכר והמשכיר יש שיטות שהמשכיר לא צריך להחזיר את הכסף שקיבל. ולכן יש להסתפק בזה אם אפשר לומר קים לי, שמסתבר שיהיה קשה להוציא מן המוחזק, אבל אין ספק שההכרעה הפשוטה הנראית היא שצריכים בעלי האולמות להחזיר את הכסף שקיבלו.
עוד יש לצרף להכרעה הנ"ל, ובזה אפשר שלא יוכלו אפילו לומר קים לי בעלי האולמות, שהנתיבות המשפט בסימן ר"ל כתב לחלק, שכל זה דוקא באופן שהשכירות התחילה והפסיקה באמצעה מחמת אונס או מחמת מכת מדינה, אבל באופן של מכת מדינה שהשכירות לא התחילה מראש, וכן מחמת אונס, בזה צריך המשכיר להחזיר את דמי הקדימה שקיבל, כיון שזה אומדנא ברורה שכל שלא התחילה השכירות, לא היה שכירות על דעת זה שלא תתחיל כלל.
ולפי"ז מה שמצינו ברמ"א בסימן של"ד שמביא מחלוקת בשכירות בית כשמת השוכר באמצע הזמן, ושם מכריע הרמ"א שהמוחזק יחזיק במעות, זה דוקא כשהתחילה כבר השכירות, אבל קודם השכירות, צריך להחזיר את המעות.
ויעויין בדברי משפט שמביא צד שכל מה שהמוחזק משאיר את כספו, והיינו שהמשכיר לא צריך להחזיר את הכסף שקיבל, זה רק אם השוכר דר חצי מתקופת השכירות. ועד"ז כתב החכמת שלמה שיש צד לומר שרק אם התחיל לדור.
כל זה כמובן כלפי שכירות האולם, ועל המנות ברור שצריכים להחזיר את הכסף.
כששכרו חנות, הרי אם החוק אומר שאסור למכור, ברור שנחשב כהנ"ל, אבל אם אפשר למכור, רק הנוכחות של הקונים דלילה, או שמפחדים למכור, בזה נחשב מזלא דשוכר וצריך לשלם שכירות. וצ"ע אם אפשר למכור בטלפון, ולא בחנות.
כששוכרים דירה, בדרך כלל אין זה קשור לזמנינו. ואם שכר דירה קרוב למקום העבודה, וכעת אין עבודה, בזה יש להסתפק כנ"ל.

מאמרים נוספים מרחבי האתר

גירושין בצל הקורונה

בהתאם לסעיף 13 לסדרי מינהל בבתי הדין הרבניים , התשמ"ג-1983,  ובעקבות התפשטות נגיף הקורונה, פרסם נשיא בית הדין הגדול הרב דוד לאו בחודש מרץ, הנחיות

קרא עוד »

טוען רבני מחיר

כמה עולים שירותי טוען רבני עבור ייצוג בבית הדין הרבני טוען רבני הוא איש מקצוע המתמחה בהליכי דיונים ופסיקות בבית הדין הרבני. חשוב לדעת שבשונה

קרא עוד »
×

שלום

צור קשר איתנו כאן או שלח מייל ל: office.toenrabani@gmail.com

× שלום ! כיצד נוכל לעזור לך?