כיצד לנהוג במקרה שבית המשפט פוסק מזונות נמוכים?

שאלה:

בית הדין בנתניה פסק לא כפי שרציתי, והחליט על מזונות נמוכים ללא הצדקה, ואני רוצה לערער בבית הדין הרבני הגדול – תוך כה כמה זמן אני יכולה להגיש ערעור?

תשובת טוען רבני:

בבית הדין הגדול קיימים שני סוגים של ערעור: ערעור בזכות וערעור ברשות.
ערעור בזכות הוא ערעור על החלטה סופית ו/או פסק דין סופי, וכל אחד יכול לערער על פסק דין סופי תוך 30 יום, וללא קבלת רשות מבית הדין הגדול.
ערעור ברשות הוא ערעור על החלטה זמנית, ואותו אפשר להגיש תוך עשרה ימים ממועד ההחלטה הזמנית, אך הערעור לא מתקבל מיד אלא לאחר קבלת רשות מבית הדין הגדול.
גם אם אדם ערער אחר 30 יום ממועד פסק דין סופי (ולא בתוך 30 יום כאמור לעיל), בית הדין הגדול רשאי להחליט על קבלת הערעור לאחר שניתנה הזדמנות לבעלי הדין להביע את דעתם על כך.

לקרית מאמר על גובה המזונות הראוי ליחצו כאן

מאמרים נוספים מרחבי האתר

עילת בגידה מצד האישה – מהי עמדת בין הדין הרבני

בית הדין הרבני מתייחס בחומרה רבה לבגידה של אישה בבעלה. במקרה ויש הוכחה מוחלטת לבגידה של האישה, בני הזוג מחויבים להתגרש גם אם החליטו לסלוח זה לזו, והבעל לא צריך לשלם את דמי הכתובה. כאשר אחד מבני הזוג טוען לעילת בגידה, בתי הדין הרבניים מקפידים על בדיקה מעמיקה והוכחה חד משמעית לקיומה של בגידה. איך מוכחת בגידה ברבנות? האם הדין במקרה של אישה חילונית זהה למקרה של אישה דתית? הכל בכתבה הבאה.

קרא עוד »

העתקת מקום מגורי הגרושה יחד עם ילדיה

במקרים רבים, לאחר שנקבעו זמני השהות של ההורים, רוצה הבן זוג המשמורן (בדרך כלל האם) להעתיק את מקום מגוריה ולעבור לעיר אחרת.
מה קובעת ההלכה אם ההורה המשמורן מעוניין להעביר את כתובתו לעיר אחרת, רחוקה יותר? האם היא יכולה לעבור עם הילדים ולהרחיק אותם מאביהם?
בסוף המאמר תוכלו ללחוץ על קישור למאמר המלא עם מבחר פסקי דין נבחרים.

קרא עוד »

גירושין בצל הקורונה

בהתאם לסעיף 13 לסדרי מינהל בבתי הדין הרבניים , התשמ"ג-1983,  ובעקבות התפשטות נגיף הקורונה, פרסם נשיא בית הדין הגדול הרב דוד לאו בחודש מרץ, הנחיות

קרא עוד »