חוק המזונות קובע כי דין המזונות של יהודים בישראל ייקבע על פי דינם האישי, הוא הדין העברי.
אין החוק חל על אזרחים שאינם יהודים ולכן:
- נישואין וגירושין של בני זוג יהודים בישראל, נדונים על פי דין תורה – הדין הדתי היהודי.
- נישואין וגירושין בין בני זוג נוצריים נדונים על פי דין הכנסייה בה הם חברים.
- נישואין וגירושין בין בני זוג מוסלמיים, נדונים על פי השריעה.
המטרה של מזונות ילדים היא להבטיח את רמת החיים של ילדים לאחר הגירושים. המזונות משולמים עד שהילד מגיע לגיל 18
או עד תום שירותו הצבאי.
חוק מזונות לפי קבוצת גיל
הדין העברי מבחין בין שלוש קבוצות גילאי ילדים, כאשר לכל אחת מהקבוצות, חלים הסדרים שונים.
- גילאי 0-6 (קטני קטנים)
- גילאי 6-15 (קטנים)
- וגילאי 15-18 (גדולים)
מזונות ילדים בגילאי 0-6
ההלכה קובעת כי אב יהודי חב לבדו ובאופן מוחלט במזונות ההכרחיים הדרושים לילדיו הקטינים.
חובה זו נובעת מעצם האבהות ולא מקשר הנישואין, ולכן היא עומדת בעינה גם לאחר תום הנישואין. חובה זו חלה על האב ולא על האם.
חובה זו היא מעיקר הדין ולא מדין צדקה, והיא קיימת גם כאשר מצבו הכלכלי של האב הוא רע, ואף אם יש לילדים
מקורות חלופיים לפרנסתם.
מזונות ילדים בגילאי 6-15
חובת האב במזונות בקבוצת גיל זאת, נובעת מדין תקנת אושא (המיוחסת לסנהדרין הגדולה שישבה בעיר אושא),
ואולם חובה זו היא מדין צדקה ולא מעיקר הדין.
משמעות הדבר היא שחובת המזונות קיימת רק כאשר האב הוא אמיד ואין מקורות חלופיים לפרנסת הילדים, אך אם האב
מרושש כלכלית או שיש מקורות חלופיים לפרנסת הילדים, אין האב חייב בתשלום מזונות
(להבדיל מחובת מזונות לילדים עד גיל שש).
בשנת תש"ד התקינה הרבנות הראשית תקנה לחייב את האב בחיוב משפטי גמור ולכופפו בממון ובכל הכפיות האפשריות החוקיות לפרנס את בניו ובנותיו עד הגיל של 15 שנה.
אולם, קיימת מחלוקת גדולה בין דייני ישראל בעבר וכיום, האם החיוב הוא מצד התקנה או מצד צדקה? רוב הפוסקים וביניהם הרב אלישיב, הגר"ע יוסף, הגר"מ אליהו קבעו שהחיוב הוא מדין צדקה, אולם היו כאלה ובהם הרב הרצוג והרב עוזיאל שקבעו שהחיוב הוא מדין התקנה.
מחלוקת זו לא הוכרעה, ומועצת הרבנות הראשית החליטה (ההחלטה נכנסה לתוקף בתחילת 2016): "שאין ראוי להכניס
ראשנו בין ההרים הגבוהים שדנו בסוגיה העקרונית, האם התקנה מצד הדין או מדין צדקה, ועל כן שאלה זו נותרה בעינה, וכל דיין
יכריע בעניין על פי שיקול דעתו"
מזונות ילדים בגילאי 15-18
הפרשנות המשפטית המקובלת היא כי חלק חיוב מזונות עד גיל 18 מדין
צדקה, וכי הוא חל באופן שווה על שני ההורים.
גובה דמי המזונות ע"פ חוק המזונות
הקריטריון המרכזי לקביעת תשלום מזונות ילדים הוא היקף צרכיהם. תשלום זה נועד לדאוג לרווחתם של הילדים ולוודא כי הם אינם חסרים דבר. בהקשר זה יובהר כי העיקרון המנחה בקביעת גובה המזונות צריך להיות שמירה על רמת החיים של הילדים אליה הורגלו, על מנת לצמצם עד כמה שניתן את פגיעתם מן הגירושין.
הדין העברי מבחין בין מזונות הכרחיים (המכונים גם כן 'מזונות מעיקר הדין') שנועדו לספק את צרכיו הבסיסיים של הקטין, לבין המזונות העולים על ההכרחי (המכונים 'מזונות מדין צדקה').
במקרים בהם חיוב האב הוא מעיקר הדין ואין עליו חיוב מדין צדקה, החיוב יהיה רק על מזונות ההכרחיים לקיומו של
הילד, כגון: מזון, ביגוד, חינוך, מגורים, הוצאות רפואיות וכו'.
במקרים בהם חל חיוב על האב גם מדין צדקה, יהיה האב חייב גם בהוצאות נוספות כגון: חוגים, שיעורים פרטיים, בילויים, טיולים וכו'.
משרד טוענים רבניים אברמוב- בושריאן מתמחה בתחום של מזונות ילדים, ויוכל לתת לכם סיוע מקצועי על מנת להשיג את התוצאה הטובה ביותר.