מה ההבדל בין צו ירושה לבין צוואה?
יש לעשות הבחנה בין ירושה לבין צוואה.
צוואה היא הדרך בה אדם מביע את רצונו מחיים כיצד יחלקו את נכסיו לאחר מותו. הצוואה היא הצהרה בכתב המסדירה את חלוקת הרכוש של האדם לאחר מותו. הצוואה יכולה להתייחס לכל רכוש שיהיה לאדם בעת מותו, ולכלול הוראות מדויקות ותנאים לביצועה ולחלוקת הרכוש, ומנגד יכולה הצוואה להיות כללית ולפרט רק קווים מנחים כלליים לביצועה.
אם המנוח הותיר אחריו צוואה, הירושה נקראת ירושה על פי צוואה. במקרה שאין צוואה, הירושה נקראת ירושה על פי דין, והיורשים הם קרוביו של הנפטר, על פי מפתח קבוע בחוק, או המדינה, באמצעות האפוטרופוס הכללי, אם לנפטר לא היו קרובים הזכאים לרשת אותו על פי החוק.
סמכויות חוק הירושה
בישראל יש חוק אחד ויחיד אשר מסדיר את דיני הצוואות והירושות. חוק זה נקרא חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה").
כאמור, חוק הירושה הוא החוק המסדיר את ענייני הירושות והצוואות. בין היתר, קובע חוק הירושה מהי צוואה, מהי ירושה וכיצד ניתן לערוך צוואה כחוק (הוא מתווה מספר אפשרויות). חוק הירושה קובע גם כיצד אפשר לממש ירושה או צוואה ומה הדין במקרה שאדם לא עורך צוואה. עוד מסדיר חוק הירושה את הסמכויות של רשם הירושה ואת הסמכויות של בית המשפט לענייני משפחה בענייני ירושה וצוואה. כמו כן מסדיר חוק הירושה את סמכויותיו של מנהל עיזבון בעת הצורך ועוד מגוון רחב של תחומים.
מסמך צוואה עם תוקף משפטי
צוואה מאפשרת לכל אדם לקבוע מה יעשה ברכושו לאחר פטירתו. חוק הירושה מכיר בארבע צורות לעריכת צוואה: צוואה בכתב יד , צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה. הצוואה המצויה ביותר, היא הצוואה בפני עדים, צוואה אשר יכולה להיכתב בכל דרך, בין בהדפסה ובין בכתב יד– ובלבד שהמצווה יחתום עליה בפני שני עדים אשר יאשרו את הדבר בחתימתם בגוף הצוואה ויוסף תאריך.
כדי שצוואה תהיה מסמך בר תוקף משפטי, אזי יש צורך לעמוד במספר תנאים קפדניים.
ראשית, צוואה יכולה להיערך ע"י אדם שכשיר לערוך צוואה. כלומר, צוואה שנערכת ע"י קטין או פסול דין, לא בהכרח תהיה צוואה ברת מימוש. במידה ומדובר בקטין או פסול דין שבעת עריכת הצוואה לא היו מסוגלים להבין את המשמעות של עריכתה והוראותיה, אזי הצוואה עשויה להיפסל. כך קובע סעיף 26 לחוק הירושה. למען הסר ספק, העובדה שאדם הוא פסול דין או בעל נכות שכלית, אינה פוגעת בזכותו לערוך צוואה, אלא במקרה שבנסיבות העניין לא הבין או לא יכול היה להבין את המשמעות של מעשיו.
מאחר וצוואה היא מסמך אינטימי, לא כל אדם יכול לערוך צוואה וחל איסור מוחלט על עריכת צוואה לאדם אחר. צוואה היא מסמך אוטונומי ולכן צוואה שנערכת בשם של אדם אחר, היא צוואה שאין לה כל תוקף. סעיף 28(ב) לחוק הירושה קובע את האמור לעיל. הסעיף קובע כי צוואה שלא נערכה ע"י המצווה, היא צוואה בטלה מבוטלת.
זאת ועוד, צוואה היא מסמך מחייב, כך שהתחייבות של אדם בחייו לשנות את הוראות הצוואה שלו, מבלי לשנות את הצוואה, לא תגבר על צוואה שנערכה כדין. כך קובע סעיף 27 לחוק הירושה. ללמדנו, כי אם מנוח הבטיח בעל פה לאדם אחר לשנות את הצוואה, אך לא שינה את הצוואה בחייו, אזי אותו צד שלישי לא יוכל להביע את התנגדותו למימוש הצוואה על סמך אותה התחייבות.
מתי מנפיקים צו ירושה
בכל אותם מקרים בהם הנפטר לא הותיר אחריו צוואה חוקית, קיים הכרח בהנפקת צו ירושה שהוא למעשה צו משפטי הקובע את זכותם וחלקם של היורשים ברכוש. את הוצאת הצו יש לבקש מהרשם לענייני ירושה. חשוב לציין שצו זה אינו מפרט בתוכו את פרטי הרכוש אותם היורשים עתידים לרשת אלא דן אך ורק בזכויותיהם לרשת.
התנגדות למתן צו ירושה
ייתכנו מקרים בהם אדם מתנגד למתן צו ירושה, למשל אם ידוע לו על קיומה של צוואה, או על יורשים על פי דין שלא הוזכרו בבקשה לצו. במקרים בהם מוגשת התנגדות לצו הירושה, הדיון בבקשה לצו ירושה מועבר לבית המשפט לענייני משפחה.
מה זה צו קיום צוואה?
בכל אותם מקרים בהם המנוח הותיר אחריו צוואה, יש צורך להוציא צו קיום צוואה שהוא למעשה צו משפטי המעניק "גושפנקה" חוקית לקיומה של הצוואה בהתאם לתוכנה. בקשה לצו קיום צוואה מוגשת לרשם לענייני ירושה ע"י הזכאים עפ"י הצוואה (הרשומים בצוואה).
צו קיום צוואה בדומה לצו ירושה, מאפשר למעשה העברת זכויות במקרקעין והעברת זכויות כספיות וזכויות נוספות המופיעות על שם המוריש אצל צד שלישי, לרבות, חברות ביטוח, בנקים, קרנות פנסיה וכדומה.
התנגדות לצו קיום צוואה
לרשות כל אדם המעוניין בדבר יש זכות להגיש התנגדות לצו קיום צוואה, אם מתקיימים תנאים לביטול הצוואה. ניתן להגיש את ההתנגדות כל עוד לא ניתן צו קיום הצוואה. על מגיש ההתנגדות לנמק את התנגדותו ולבסס אותה בראיות עובדתיות היכולות להעיד על כך שהצוואה נערכה שלא כדין.
ההתנגדות לצוואה מוגשת למשרדי הרשם לענייני ירושה ויש לתמוך אותה בתצהיר המאמת את העובדות הכלולות בה. רשם הירושה, מעביר את בקשת ההתנגדות לצוואה לבית המשפט למשפחה לצורך ניהול ההליך המשפטי בעניינה.
עיזבון והקשר לירושה
מרגע פטירתו של אדם ועד לגמר תהליכי ההורשה מכונה רכושו של הנפטר עיזבון. עיזבון הוא כלל הזכויות, הנכסים והחובות השייכים לאדם בעת מותו, וכוללים בין השאר: חפצים אישיים, כספים, נכסים ועוד. על פי חוק הירושה פוליסת ביטוח, זכויות בקרן פנסיה או קופת תגמולים אינם כלולים במסגרת העיזבון.
הרשם לענייני ירושה
הרשם לענייני ירושה הוא בעל הסמכות החוקית לטיפול בענייני ירושות, צוואות ועיזבונות ובין תפקידיו: מתן צו ירושה, מתן צו קיום צוואה, מינוי מנהל עיזבון, אישור הסכמי יורשים ועוד. על הרשם לענייני ירושה לפרסם בקשות למתן צו קיום צוואה או למתן צו ירושה בעיתונות היומית כדי לאפשר הגשת התנגדות לצוואה. התנגדויות לצוואה מוגשות לרשם לענייני ירושה המעביר אותן לבית המשפט לענייני משפחה.
צו ירושה על פי דין
חוק הירושה קובע כי בכל אותם מקרים בהם אדם נפטר מבלי להותיר אחריו צוואה חוקית, רכושו ונכסיו יועברו ליורשים על פי דין. היורשים על פי החוק מחולקים לשלוש קטגוריות, כאשר הכלל הוא שרק מי שכלול באותה קטגוריה יורש את נכסי המנוח ורק קטגוריה אחת יורשת. יחד איתם יורשים גם בן או בת הזוג.
הקטגוריה הראשונה היא הצאצאים.
כאשר קיימים למנוח ילדים הם יורשים את הרכוש שווה בשווה. אם אחד מן הילדים אינו בין החיים בעת פטירת המוריש, יתחלק חלקו בין צאצאיו. כאשר למוריש ישנו בן זוג בחיים הוא יירש מחצית מן הרכוש והמחצית השנייה תחולק בין הצאצאים.
הקטגוריה השנייה כוללת את הורי המוריש וצאצאיהם.
אם אין אף יורש בקטגוריה הראשונה עוברים לקטגוריה השניה. בקטגוריה זו הרכוש מחולק בין הורי המוריש שווה בשווה. אם ההורים אינם בחיים, יועבר הרכוש לצאצאי ההורים בחלקים שווים.
כאשר לנפטר בן זוג בחיים וקיימים יורשים בקטגוריה השניה – אזי ככל שהיורשים הם הורים, יקבל בן הזוג מחצית וההורים מחצית וכאשר בנמצא רק צאצאי ההורים – יירש בן הזוג שני שליש מן העזבון.
הקטגוריה השלישית כוללת את הורי ההורים.
ככל שאין אף יורש בקטגוריה הראשונה והשניה – עוברים לקטגוריה השלישית. בקטגוריה זו רכושו של הנפטר מתחלק בין ארבעת הורי ההורים ובאם מי מהם אינו בין החיים עובר חלקו לצאצאיו. בן הזוג של הנפטר יורש כאן שני שליש מן העזבון ואילו הורי ההורים וצאצאיהם – שליש.
בן זוג – יורש כמפורט לעיל. בנוסף לכך, במצב בו אין למנוח צאצאים או הורים, יורש בן הזוג אף את מלא הזכויות בדירה בו התגורר יחד עם המנוח בשלוש השנים האחרונות לחייו וכן את המטלטלין המשמשים את דירת המגורים ומכונית הנוסעים.